איך מחלקים תקציב בין גוגל לפייסבוק כדי למקסם תוצאות

איך מחלקים תקציב בין גוגל לפייסבוק כדי למקסם תוצאות – בלי לנחש ובלי להתפלל לאלגוריתם

אם הגעת לכאן, כנראה שאתה רוצה להבין איך מחלקים תקציב בין גוגל לפייסבוק כדי למקסם תוצאות, בלי לבזבז כסף על ״תחושות בטן״ ובלי לרדוף אחרי עוד לידים שלא באמת נסגרים.

החדשות הטובות: יש דרך מסודרת לעשות את זה.

החדשות היותר טובות: היא לא חייבת להיות מסובכת, ואפשר גם ליהנות בדרך.

לפני שמחלקים שקל: מה בכלל המטרה שלך?

חלוקת תקציב טובה מתחילה לא ב״איפה הקהל שלי״, אלא ב״מה אני רוצה שיקרה״.

כי גוגל ופייסבוק הם לא ״עוד שתי פלטפורמות״.

הם שני מנועים שונים לגמרי של התנהגות אנושית.

• גוגל – מתאים כשיש כוונה. אנשים מחפשים, צריכים, רוצים עכשיו.
• פייסבוק – מתאים כשיש גילוי. אנשים לא ביקשו מודעה, אבל אפשר לגרום להם להרגיש שהיא בדיוק בשבילם.

אז לפני הכל, תענה לעצמך: אתה מחפש יותר מכירות עכשיו, או בניית ביקוש יציב שיישאר גם מחר בבוקר?

הכלל שמנצח את רוב הוויכוחים: ״כוונה״ מול ״השראה״

אם יש לך מוצר/שירות שאנשים מחפשים בצורה ישירה, גוגל כמעט תמיד יקבל עדיפות התחלתית.

אם אנשים לא מחפשים אותו, אבל הם כן יקנו כשיבינו שזה פותר להם בעיה, פייסבוק יכול להיות הקיצור דרך.

דוגמאות זריזות:

• ״אינסטלטור עכשיו״ – גוגל. לא מתחילים פה עם השראה.
• קורס/ליווי/טיפול – הרבה פעמים פייסבוק חזק, כי צריך חימום.
• איקומרס – שילוב: גוגל לקונים עם כוונה, פייסבוק להרחבת קהלים ולרימרקטינג.

כן, זה נשמע פשוט.

זה באמת פשוט כשמודדים נכון.

3 שאלות שיעשו לך סדר תוך 10 דקות

לפני שמחלקים תקציב פרסום בין גוגל לפייסבוק, עונים על שלוש שאלות. בלי דרמה.

1. כמה מהר חייבים תוצאה?
   אם חייבים מחר בבוקר – נוטים לכיוון גוגל (כשיש חיפושים).
2. האם יש לך הוכחה שההצעה עובדת?
   אם אין – מתחילים בבדיקות, קריאייטיב ופיצוח מסרים (פייסבוק מצטיין בזה).
3. מה שווי ליד/עסקה?
   אם עסקה שווה הרבה, אפשר להרשות לעצמנו מסע יותר ארוך עם חימום.

וזה המקום שבו הרבה מפספסים: לא מחלקים תקציב לפי ״מה נראה לי״, אלא לפי איך הקונה מתנהג.

חלוקת תקציב התחלתית שעובדת ברוב המקרים (אבל לא מתחתנת איתך)

אין מספר קסם, אבל יש נקודת פתיחה חכמה.

• אם יש ביקוש חיפוש ברור (מילות מפתח עם נפח וכוונה) – התחלה נפוצה: 60% גוגל, 40% פייסבוק.
• אם זה מוצר שצריך חינוך שוק – התחלה נפוצה: 30% גוגל, 70% פייסבוק.
• אם זה איקומרס עם קטלוג עשיר – התחלה נפוצה: 50% גוגל, 50% פייסבוק, ואז מזיזים לפי ROAS אמיתי.

אבל הנה הטוויסט: החלוקה הזו היא לא החלטה שנתית.

היא החלטה שבועית.

ומי שמעדכן אותה מהר – מרוויח מהר.

הטריק הקטן שמגדיל תוצאות: לחשוב ״מערכת״, לא ״ערוצים״

הטעות הקלאסית היא למדוד כל פלטפורמה כאילו היא אי בודד.

במציאות, הקונה קופץ בין עולמות:

• רואה מודעה בפייסבוק
• נכנס, מציץ, לא קונה
• מחפש בגוגל את השם שלך או את השירות
• נכנס שוב וסוגר

אז מי ״הביא״ את הלקוח?

שניהם.

ולכן חלוקת תקציב חכמה מתייחסת לזה כמשפך אחד: פייסבוק מייצר עניין, גוגל תופס כוונה, ושניהם עושים רימרקטינג בצורה חכמה.

אם אתה רוצה לראות דוגמאות ותובנות שמתכתבות עם זה, שווה להציץ ב-AyAyAy – בלוג שמדבר על ביצועים בלי לעשות מזה טקס.

מדידה בלי כאב ראש: 5 מדדים שיכריעו איפה לשים את הכסף

בוא נהיה כנים: קל ללכת לאיבוד בדוחות.

אז מתרכזים במדדים שמייצרים החלטות:

• CAC – עלות רכישת לקוח בפועל. לא ״ליד״, לקוח.
• איכות לידים – כמה מגיעים מתאימים, וכמה רק רצו ״לשמוע מחיר״ ולברוח.
• שיעור סגירה – אם ערוץ מביא לידים זולים אבל לא נסגרים, הוא לא זול. הוא יקר.
• זמן לסגירה – פייסבוק לפעמים מביא מסע ארוך יותר. זה בסדר, כל עוד זה נמדד.
• החזר מצטבר – לא רק עסקה ראשונה. גם חידושים, אפסיילים, ערך חיי לקוח.

ברגע שאתה מודד את אלה, חלוקת התקציב כבר כמעט ״נכפית״ עליך. בצורה טובה.

שאלות ותשובות קצרות, כי למוח מגיע רגע לנשום

שאלה: מה עדיף להתחיל איתו אם אין נתונים בכלל?
תשובה: מתחילים עם בדיקות קטנות בשני הערוצים, אבל נותנים יתרון לערוץ שמתאים לכוונה. אם יש חיפושים – גוגל מקבל קדימות. אם אין – פייסבוק ייתן למידה מהירה יותר על מסרים.

שאלה: אפשר להסתמך רק על ROAS?
תשובה: אפשר, אבל זה כמו לנהוג רק לפי מד דלק. צריך גם איכות לידים, שיעור סגירה וזמן לסגירה.

שאלה: מה עושים אם גוגל יקר בטירוף?
תשובה: בודקים קודם התאמה בין מילות מפתח להצעה ולדף נחיתה, ואז מוסיפים שכבות: שלילה, התאמות, הצעות ערך חדות, ורימרקטינג. במקביל נותנים לפייסבוק להרחיב ביקוש.

שאלה: מה עושים אם בפייסבוק יש הרבה לידים לא רלוונטיים?
תשובה: משפרים סינון: קריאייטיב שמרתיע את הלא מתאימים, שאלות מקדימות, דף נחיתה שמסביר למי זה כן ולמי לא, וקמפיינים לפי איכות ולא לפי כמות.

שאלה: כמה זמן לתת לכל ערוץ לפני שמזיזים תקציב?
תשובה: לרוב 7-14 ימים עם תקציב שמאפשר נפח נתונים אמיתי. ואז מזיזים בהדרגה, לא ב״זיגזג״ יומי.

שאלה: האם תמיד חייבים להיות גם בגוגל וגם בפייסבוק?
תשובה: לא תמיד, אבל הרבה פעמים זה שילוב שנותן יציבות: גוגל אוסף ביקוש קיים, פייסבוק מייצר ביקוש חדש. יחד זה פחות תלוי במזל.

באמצע החיים האמיתיים: כך עושים אופטימיזציה בלי לשבור את הראש

החוכמה היא להזיז כסף לפי כלל פשוט:

• כשגוגל מוגבל בנפח (אין עוד חיפושים איכותיים) – מרחיבים בפייסבוק כדי לייצר ביקוש ולהגדיל רימרקטינג.
• כשפייסבוק מביא עניין אבל לא סוגר – מחזקים גוגל על חיפושי מותג/שירות, ומשפרים מסרים כדי להעלות כוונה.
• כשיש קמפיין מנצח – לא מכפילים תקציב באמוק. מעלים בהדרגה, שומרים יציבות, ומוודאים שהמערכת לא מתפרקת מרוב התלהבות.

ובוא נודה: הרבה עסקים לא צריכים עוד ״עוד ערוץ״.

הם צריכים חלוקת תקציב שמבוססת על מספרים ועל משפך שמכבד את הקונה.

אם אתה רוצה צוות שמסתכל על זה בצורה פרקטית וחדה, אפשר להכיר את מומחים לפרסום ממומן בגוגל ופייסבוק – AyAyAy ולראות איך הם חושבים על מערכת שלמה, לא על כפתורים במנהל המודעות.

איך יודעים שסיימנו לכוון? סימני ההצלחה שאתה רוצה לראות

חלוקת תקציב טובה מרגישה ככה:

• יש יציבות בלידים ובמכירות, לא רכבת הרים
• העלות ללקוח יורדת לאורך זמן, או לפחות נשארת צפויה
• אתה יודע להסביר למה הזזת כסף בין הערוצים, בלי לנחש
• יש מסרים חזקים שמתאימים גם לחיפוש וגם לפיד

ברגע שזה קורה, אתה כבר לא ״מפרסם״.

אתה מפעיל מנגנון.

וזה כל הקסם: לא לבחור בין גוגל לפייסבוק, אלא לחלק חכם, למדוד נקי, ולתת לכל פלטפורמה לעשות את מה שהיא הכי טובה בו.

בסוף, התקציב הוא אותו תקציב.

ההבדל הוא אם הוא עובד בשבילך, או שאתה עובד בשבילו.